מחקרים כלכלים-חברתיים
מטרת בדיקה זו, הבוחנת את כלל הידע הקיים בשדה החברתי בארץ ובחו"ל, הינה לנתח לעומק את האתגר החברתי, מקורותיו וכן המשמעויות הכלכליות והחברתיות שהוא יוצר, לצד מיפוי הארגונים והתוכניות הפועלות לתת מענה כיום.
בדיקת ההתכנות מחולקת למספר שלבים
1
הגדרת הסוגיה החברתית
באמצעות ניתוח נתונים, סקירת ספרות וגיבוש ידע אודות האתגר החברתי שעל הפרק
והפערים הקיימים בהתמודדות עמו, ניתן לאפיין את קהל היעד, להצביע על הצפי להתפתחות
האתגר החברתי ולהגדיר מאפיינים לקבוצות אוכלוסייה הנמצאות בסיכון מוגבר.
2
הגדרת תוכנית התערבות מיטבית
באמצעות סקירה מקיפה של תוכניות קיימות, תוכניות עבר וספרות מקצועית בארץ
ובעולם, ניתן לסמן מהם הרכיבים האפקטיביים ביותר לטיפול בקהל היעד שהוגדר בפרויקט.
במקביל, מבוצעת סקירה והיכרות עם הארגונים החברתיים הפועלים בתחום ואלו אשר עשויים
להפעיל את התוכנית במימון האג"ח החברתי, לצד תמחור ראשוני של כלל רכיבי
התוכנית המיטבית.
3
הגדרת מדדי הצלחה
בשיתוף פעולה עם הגורם אשר עשוי לשלם על התוצאות
ובהתייעצות עם גורמים מקצועיים בתחום חברתי זה, מתגבשת שיטה למדידת התוצאות בתוכנית.
השיטה אשר נבחרת למדידת ההצלחה תעמוד במספר פרמטרים, המרכזיים שבהם: המדד ישקף
תוצאה חברתית יציבה ורצויה וכן, התוצאה החברתית תושווה לנתון מקביל שהינו
בר-השוואה (קב´ ביקורת/נתון היסטורי וכו´)
4
מידול כלכלי
בשלב זה מוגדרת המשמעות הכלכלית של
האתגר החברתי: מהן עלויות הטיפול וכן מי יכול להיות הגורם המשלם הפוטנציאלי עבור התמודדות/ צמצום האתגר החברתי.
5
מידול פיננסי ראשוני
במסגרת בדיקת ההתערבות, ייבנה מודל פיננסי
ראשוני המחבר בין עלות ההתערבות, שיעורי ההצלחה המשוערים והתשלום הנדרש עבור אותן
הצלחות. כלי זה יאפשר לקבל החלטה בדבר הכדאיות והיעילות של טיפול בבעיה החברתית
במודל של אג"ח חברתית.
CASE STUDIES
צמצום תופעת הזנות בישראל:
בשנת 2017
ביצענו מחקר כלכלי,
בשיתוף הקליניקה הכלכלית של המרכז בינתחומי בהרצליה, במטרה לאמוד את סך
העלות הכלכלית הנוצרת למדינה על גופיה השונים כתוצאה משיקום נשים המצויות במעגל
הזנות. מהמחקר
עולים ארבעה צירים כלכליים מרכזיים שיושפעו ממיגור התופעה: הפחתה בהוצאות
משרד הרווחה, הגברת
ההכנסה ממיסים שונים,
הפחתת ההוצאות על פשיעה וצמצום ההוצאה על תחומי בריאות. המחקר מצא כי סך התועלות הכלכליות עומד על כ-30 אלף ש"ח עבור כל שנה בה
אישה שעסקה בתחום יוצאת ממעגל הזנות ומשולבת בתעסוקה נורמטיבית. האפשרות להשיק אג"ח לצמצום תופעת
הזנות שמתבססת על תוצאות מחקר זה,
נמצאת כיום בדיונים עם משרד הרווחה ומשרד האוצר בנוגע להיבטי מדידה ותשלום.
לינק למחקר
לינק למחקר
שילוב גברים חרדים בשוק העבודה:
בשנת 2013
ביצענו מחקר כלכלי בשיתוף חברת פארטו, במטרה לאמוד את סך
התועלות הכלכליות אשר ינבעו משילוב גברים חרדים בתעסוקה. מהמחקר עלה כי
ישנם 3 צירים
כלכליים מרכזיים שצפויים להיות מושפעים מטיפול בסוגיה החברתית: הפחתת תשלומי
קצבאות, הגברת
הכנסה ממיסים שונים וכן,
חיזוק התמ"ג. המחקר מצא כי סך
התועלות הכלכליות עומד על כ-100
אלף ₪ עבור כל שנה בה גבר חרדי בוגר מצוי בתעסוקה, בהשוואה ללימודים
בכולל.
הרחבת שכבת ההנדסאים והטכנאים במשק
במהלך שנת 2016, בשיתוף עם קרן ביחד, ביצענו מחקר מקיף אודות החסמים וההזדמנויות הקיימים בתחום לימודי ההנדסאות וכן אודות הפוטנציאל הכלכלי הטמון במערכת ובבוגריה. המחקר מצא כי קיים מחסור ניכר בהנדסאים בתעשייה, זאת על אף השכר הגבוה יחסית אשר מוצע להנדסאים מתחילים והערך הרב שהם מייצרים למשק (1.5-1.9 מיליון ₪ לכל הנדסאי למשך הקריירה). הנתונים מראים כי האוכלוסייה הניגשת ללימודי הנדסאות מגיעה מרקעים סוציואקונומיים והשכלתיים נמוכים. עבור אוכלוסיות אלו, סיום הלימודים עשוי להוות קרש קפיצה משמעותי למסלול קריירה איכותי ולהביא למוביליות חברתית. יחד עם זאת, שיעורי הנשירה מהלימודים ואי הדיפלום גבוהים. מקור החסמים לשינוי המצב הקיים נטוע במידה רבה ברמת התקצוב הנמוכה אך גם באופן תקצוב המכללות הטכנולוגיות שאינו מתמרץ אותם לשפר את תוצאותיהם. המחקר גם מביא מספר המלצות אופרטיביות לשינוי המצב הקיים, שינוי אשר יביא לתוצאות חברתיות טובות יותר ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום.
צמצום אשפוזים פסיכיאטרים חוזרים
החל משלהי שנת 2019 אנחנו מבצעים בדיקת היתכנות לפיתוח אג"ח חברתית בתחום בריאות הנפש, הודות לתרומתו הנדיבה של הקדש המנוח מר ברונו לנדסברג ז"ל. מטרת בדיקת ההיתכנות היא לחזק את שירותי בריאות הנפש בקהילה על מנת לצמצם את תופעת האשפוזים הפסיכיאטרים החוזרים המכונה תופעת "הדלת המסתובבת". העבודה נעשית בתיאום ובשיתוף משרד הבריאות, קופות חולים, עמותת אנוש ואנשים וארגונים נוספים המומחים בתחום.
יש לכם רעיון שמתאים להפוך לאגרת חוב חברתית?
