שאלות ותשובות

הידע התפעולי והטיפולי אשר ייצבר במהלך הפרויקט יועבר במלואו לגורמים הממשלתיים הרלוונטיים.במידה והפרויקט השיג תוצאות חיוביות, והממשלה מעוניינת להרחיב את התוכנית על בסיס הידע הנצבר, היא תוכל לבצע זאת באופן עצמאי. במידה והפרויקט לא השיג תוצאות חיוביות מספקות, הממשלה כמובן לא תשלם על תוצאה, אך תגבש את הידע בנוגע לשיטות לא אפקטיביות לטיפול בתופעה החברתית.

במודל אג"ח חברתית הון המגויס ממשקיעים מועבר לספקי השירות (כמעט תמיד עמותות) מראש, ולכן לארגונים החברתיים אין סיכון פיננסי.בנוסף, המעורבות של גורמים המחויבים לכספי המשקיעים מובילה לשילוב מתודולוגיות מהעולם העסקי, אל תוך העולם החברתי וכך מתאפשרת העצמה של שדרת הניהול בשדה החברתי.

השקעה באג"ח חברתי משמעה עיצוב הקשר בין עושר פרטי לבין טובת הציבור והשפעה חיובית על החברה באמצעות השקעה כלכלית. המטרה העיקרית של ההשקעה בפרויקט חברתי היא שינוי בר קיימא בתחומי חינוך, שיוויון, בריאות, איכות הסביבה, זכויות אדם ועוד.

הצלחתה של האג"ח החברתית נמדדת על ידי יעדים חברתיים מדידים. המודל קושר בין תשואה למשקיע לבין ההצלחה החברתית שנמדדה, ולכן יוצרת תמריץ לפיתוח תכנית ההתערבות האפקטיבית ביותר מהבחינה החברתית. בניגוד להליך מכרזי, בו בדרך כלל דרך הפעולה נקבעת מראש, תפעול האג"ח החברתית מתומרץ לטיוב מתמיד של תכנית ההתערבות ולביצוע כל מה שנדרש להשגת המטרה החברתית.
כך, בעוד שבהליך מכרזי יש סיכון בו ישולם הכסף גם ללא השגת היעד החברתי, במודל של אג"ח חברתית ישולם הכסף רק עם השגת היעד החברתי ותוך תמרוץ להשגתו בדרך היעילה ביותר חברתית.

אג"ח חברתיות עוסקות בדרך כלל בנושאים ובאוכלוסיות אשר לגביהן תכניות ההתערבות הקיימות לא סיפקו את ההצלחה הרצויה או שמדובר בתכניות חדשניות שטרם נוסו באופן נרחב. לפיכך, קיים סיכון להצלחת התכנית. הממשלה מעדיפה להעביר סיכון זה למשקיעים ולשלם רק אם בעבור הצלחות.