פרסומים

התמכרות היא הפרעה רפואית אשר גורמת לתחלואה פיזית ונפשית, ובעלת השלכות חברתיות וכלכליות רבות ועמוקות. היקף תופעת ההתמכרות הולך וגדל עם השנים, כאשר על פי הערכות משרד הרווחה והביטחון החברתי מספר הסובלים/ות מהתמכרויות בישראל הוא לכל הפחות 120,000 גברים ונשים.שיקום מהתמכרות הוא תהליך מורכב.
בימים אלו SFI עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות לביטחון קהילתי במשרד לביטחון פנים על פיתוח סל שיקום למתמודדים/ות עם התמכרות לחומרים במסגרת של אג"ח חברתית, במטרה לסייע להם להתמיד בתפקוד תוך שיפור רווחתם הנפשית והפיזית והשתתפות מיטבית בחברה. הסל האמור יכלול תפריט של שירותים ותוכניות אשר יינתנו לקהל יעד מוגדר מראש במסגרת תוכנית פיילוט.
הסל מיועד למתמודדים/ות עם התמכרות אשר אינם זכאים/ות לסל השיקום הניתן היום מטעם משרד הבריאות, למתמודדים עם הפרעה נפשית לצד הפרעת ההתמכרות.
Social Finance Israel פונה בזאת לגופים, ארגונים, מוסדות וגורמים מומחים העוסקים בתחום ההתמכרויות לצורך קבלת הצעות לשירותים ולתוכניות שיקום, אשר יכולים להינתן במסגרת סל שיקום למתמודדים/ות עם התמכרות לחומרים.
למידע נוסף לחצו כאן

SFIבהזמנת ובשיתוף האוניברסיטה העברית, ערכו מחקר ראשון מסוגו, שמטרתו לבחון את האימפקט החברתי והכלכלי של הענקת מלגות סיוע לסטודנטים בראשית דרכם.
המחקר הסתמך על שני מקורות מידע, שהשלימו זה את זה, לקבלת התמונה המלאה:

1. נתונים אוניברסיטאיים; משתני רקע סוציו דמוגרפיים, נתוני קבלה לאוניברסיטה, בקשה וקבלה של סיוע כספי, יחד עם תחומי לימוד ושיעורי הגמר. המחקר עקב אחר שמונה מחזורים של סטודנטים, מתחילי שנה לתואר ראשון, בשנים 2010-2017. בסה"כ 25,089 סטודנטים. 
2. סקר מקוון; שהופץ בין כל אותם סטודנטים (25,089) ושאל על קורותיהם לאחר הלימודים; לימודי המשך, תעסוקה ושכר. כמו כן, נבחנו תפיסות באשר לשאלה, עד כמה הסיוע הכספי היה משמעותי לסיים התואר.

הממצאים מעידים על כך, שמלגות הסיוע מועילות לכל הצדדים: לאוניברסיטה, לתלמידים, משפחותיהם והכלכלה הישראלית.

• הקצאת המלגות נעשית לאוכלוסייה שיותר זקוקה להן מבחינה סוציו-אקונומית; הן במבחן ההכנסה והן במבחן הפריפריה גיאוגרפית וחברתית (חברה ערבית).
• שיעור מסיימי תואר גבוה מקרב מקבלי המלגות הוא גבוה יותר; על אף נתוני פתיחה סוציו-אקונומים ואקדמיים חלשים יותר נמצא, שסטודנטים שקיבלו מלגות סיוע, סיימו את הלימודים בשיעורים גבוהים יותר, בפקולטות בהן תנאי הקבלה הם גבוהים יותר ו/או שיש דרישה גבוהה יותר למסיימים אותן בשוק העבודה (בהשוואה למי שלא קיבלו, בעלי אותם מאפיינים).
• מסיימי תארים נוטים להרוויח יותר, ממי שלא סיימו (נשרו). במיוחד בפקולטות בהן תנאי הקבלה הם גבוהים יותר ו/או שיש דרישה גבוהה יותר למסיימים אותן בשוק העבודה
• מבחינת תעסוקה, מקבלי הסיוע הכספי היו דומים לעמיתיהם מבחינת מציאת תעסוקה בתחומם. הסיוע הכספי (בין אם התקבל או לא) לא השפיע על המגזר שבו הם מצאו תעסוקה: פרטי, ציבורי או המגזר השלישי. בנוסף, 22% מהבוגרים דיווחו על מציאת עבודה בהייטק.
• סך התועלת הכלכלית של השקעה במלגות היא כ-150 מיליון ₪. העלות הינה כ- 50 מיליון ₪ והתועלות, הערך הפוטנציאלי שנוצר בשנים אלה הוא כ-200 מיליון ₪ לכן המכפיל הוא 3.96

l Finance Social פונה לגופים וארגונים העוסקים בת חומי בריאות הנפש, להגיש הצעה לבנייה והפעלה של תכנית התערבות המוכוונת לטיפול בקהילה של מתמודדים עם Illness Mental Severe )SMI ,)וזאת דרך מודל יישוג )Outreach )של טיפול בית וטיפול מרחוק בהתבסס על שיטת ACT ,באמצעות צוות רב מקצועי, בהובלה ופיקוח של פסיכיטאר/ית. הצוות יידרש לשלב איכויות של טיפול יחד עם עבודה על חיבור לקהילה, מיצוי זכויות וחיבור לשירותי שיקום , לטובת השגת השפעה מיטיבה וארוכת טווח. התוכנית מיועדת , בשלב זה, ל70 עד 90 מבוטחי קופת חולים מאוחדת. משך תכנית ההתערבות יהיה עד שנתיים לכל מבוטח ולפי צרכיו האישיים וטרם להפעלתה תדרש תקופה של היערכות וגיוס המשתתפים. יצויין כי ייתכן והתכנית תופעל עבור מבוטחי קופת חולים נוספת מה שיכפיל את היקף המשתתפים האמור לעיל

השקעות ESG והון סיכון: סיכום ידע עבור קרנות הון סיכון וחברות סטארטאפ.

 

אנחנו גאים לשתף את נייר המדיניות בנוגע להשקעות אחראיות (ESG) והון סיכון, שנכתב בשיתוף פעולה של New Era Capital Partners ו-SFI. נייר המדיניות עוסק בתחום שצובר תאוצה בעולמות ההון סיכון אשר משלב היבטים של סביבה, חברה וממשל  (ESG) הניצבים בראש סדר העדיפויות הבינלאומי, אל תוך תהליכי ההשקעות והפעילות העסקית של חברות פורטפוליו.
מטרתו של הנייר הנה לעודד קרנות הון סיכון ויזמים לחקור את שילוב ההשקעות האחראיות (ESG) כאסטרטגיה יוצרת ערך בתוך הפעילות שלהם.
השקעות ESGוהון סיכון: סיכום ידע עבור קרנות הון סיכון וחברות סטארטאפ.  אנחנו גאים לשתף את נייר המדיניות בנוגע להשקעות אחראיות (ESG) והון סיכון, שנכתב בשיתוף פעולה של New Era Capital Partners ו-SFI. נייר המדיניות עוסק בתחום שצובר תאוצה בעולמות ההון סיכון אשר משלב היבטים של סביבה, חברה וממשל  (ESG) הניצבים בראש סדר העדיפויות הבינלאומי, אל תוך תהליכי ההשקעות והפעילות העסקית של חברות פורטפוליו.
מטרתו של הנייר הנה לעודד קרנות הון סיכון ויזמים לחקור את שילוב ההשקעות האחראיות (ESG) כאסטרטגיה יוצרת ערך בתוך הפעילות שלהם.

ההתקדמות ברפואה המותאמת אישית צפויה להגביר את היעילות ואת קצב הפיתוח הפרמצבטי, להפחית את מספר הכשלים בשלבי הפיתוח המאוחרים יותר ולמנוע מהמטופלים לקבל טיפול שיזיק ולא ירפא. פתרון חדשני אחד לאתגרים העומדים בפני רפואה מותאמת בתחום האימונו-אונקולוגיה הוא, Reversed Personalized Immuno-Oncology (RPI), הנוקטת בגישה של שינוי סביבת הגידול בתוך המטופלים על מנת לגרום להם להגיב לטיפולים קיימים. המשמעות של גישה זו היא, שאם היא מצליחה, ניתן להשתמש בתרופות שזמינות בקלות וכבר עברו בדיקות מקיפות בניסויים קליניים כדי לטפל בהצלחה ברוב החולים, ולא רק במספר קטן של חולים. ל-RPI יש פוטנציאל למנף את הביולוגיה של החולים עצמם ולגרום למקרים של סרטן שלא הגיבו בעבר, להגיב לטיפולים.

מסמך זה הינו תוצר של שיתוף פעולה בין SFI לג´וינט-אשלים ומטרתו לקדם את השיח החברתי בעזרת הבנת הכדאיות הכלכלית של ההשקעה באוכלוסיית הילדים בגיל הרך בישראל, כחלק מהרצון לחולל שינוי בתפיסת ההשקעה הציבורית וביישומה עבור אוכלוסייה זו.במרכז הבחינה נאמדת התועלת שתיווצר מהרחבת איכות המענה החינוכי-טיפולי הקיים לילדי הגיל הרך במשך 3 שנים רציפות ופוטנציאל ההשפעה ארוכת הטווח על הפרט ועל המשק בכללותו. על מנת לאמוד את התועלת הצפויה מהשקעה תוספתית בגיל הרך בישראל, מחקר זה בוחן, לראשונה בישראל, את יחס עלות-התועלת (ROI) של השקעה מסוג זה. ממצאי המחקר המובא מצביעים על כך כי עבור כל 1 ₪ השקעה תוספתית בגיל הרך בישראל צפויה להיווצר תועלת כלכלית בערך של כ-4.8 ₪ בטווח הארוך. הממצאים המובאים מהווים אומדן ייחודי למקרה הישראלי והם יכולים להוות אומדן לתיעדוף של השקעה ציבורית בגיל הרך במסגרות לידה עד 3 כבסיס לקידום מוביליות של ילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות בפרט ועבור החברה בכללה.אנו שמחים להניח בפניכם את תוצרי המחקר, ולקדם שיתופי פעולה ואת השיח החברתי-כלכלי למען הגיל הרך בישראל.

נדרשת התייחסות רגולטורית המגדירה אילו נתונים על החברות לפרסם על מנת שניתן יהיה למדוד את האימפקט שלהן