SFI בהזמנת ובשיתוף האוניברסיטה העברית, ערכו
מחקר ראשון מסוגו, שמטרתו לבחון את האימפקט החברתי והכלכלי של הענקת מלגות סיוע
לסטודנטים בראשית דרכם.
המחקר הסתמך על שני מקורות מידע, שהשלימו
זה את זה, לקבלת התמונה המלאה:
- נתונים אוניברסיטאיים; משתני רקע
סוציו דמוגרפיים, נתוני קבלה לאוניברסיטה, בקשה וקבלה של סיוע כספי, יחד עם
תחומי לימוד ושיעורי הגמר. המחקר עקב אחר שמונה מחזורים של סטודנטים, מתחילי
שנה לתואר ראשון, בשנים 2010-2017. בסה"כ 25,089 סטודנטים.
- סקר מקוון; שהופץ בין כל אותם
סטודנטים (25,089) ושאל על קורותיהם לאחר הלימודים; לימודי המשך, תעסוקה
ושכר. כמו כן, נבחנו תפיסות באשר לשאלה, עד כמה הסיוע הכספי היה משמעותי
לסיים התואר.
הממצאים
מעידים על כך, שמלגות הסיוע מועילות לכל הצדדים: לאוניברסיטה, לתלמידים, משפחותיהם
והכלכלה הישראלית.
- הקצאת המלגות נעשית לאוכלוסייה שיותר זקוקה להן מבחינה סוציו-אקונומית; הן
במבחן ההכנסה והן במבחן הפריפריה גיאוגרפית וחברתית (חברה ערבית).
- שיעור מסיימי תואר גבוה מקרב
מקבלי המלגות הוא גבוה יותר; על אף נתוני פתיחה סוציו-אקונומים ואקדמיים
חלשים יותר נמצא, שסטודנטים שקיבלו מלגות סיוע, סיימו את הלימודים בשיעורים
גבוהים יותר, בפקולטות בהן תנאי הקבלה הם גבוהים יותר ו/או שיש דרישה גבוהה
יותר למסיימים אותן בשוק העבודה (בהשוואה למי שלא קיבלו, בעלי אותם
מאפיינים).
- מסיימי תארים נוטים להרוויח יותר, ממי שלא סיימו
(נשרו). במיוחד בפקולטות בהן תנאי הקבלה הם גבוהים יותר
ו/או שיש דרישה גבוהה יותר למסיימים אותן בשוק העבודה.
- מבחינת תעסוקה,
מקבלי הסיוע הכספי היו דומים לעמיתיהם מבחינת מציאת תעסוקה בתחומם. הסיוע
הכספי (בין אם התקבל או לא) לא השפיע על המגזר שבו הם מצאו תעסוקה: פרטי,
ציבורי או המגזר השלישי. בנוסף, 22% מהבוגרים דיווחו על מציאת עבודה בהייטק.
- סך
התועלת הכלכלית של השקעה במלגות היא כ-150 מיליון ₪. העלות הינה כ- 50 מיליון
₪ והתועלות, הערך הפוטנציאלי שנוצר בשנים אלה הוא כ-200 מיליון ₪ לכן המכפיל
הוא 3.96