מידע ועדכונים

האימפקט החברתי והכלכלי של הענקת מלגות סיוע לסטודנטים בראשית דרכם

האימפקט החברתי והכלכלי של הענקת מלגות סיוע לסטודנטים בראשית דרכם

23/06/2022
SFI בהזמנת ובשיתוף האוניברסיטה העברית, ערכו מחקר ראשון מסוגו, שמטרתו לבחון את האימפקט החברתי והכלכלי של הענקת מלגות סיוע לסטודנטים בראשית דרכם.
המחקר הסתמך על שני מקורות מידע, שהשלימו זה את זה, לקבלת התמונה המלאה:
  1. נתונים אוניברסיטאיים; משתני רקע סוציו דמוגרפיים, נתוני קבלה לאוניברסיטה, בקשה וקבלה של סיוע כספי, יחד עם תחומי לימוד ושיעורי הגמר. המחקר עקב אחר שמונה מחזורים של סטודנטים, מתחילי שנה לתואר ראשון, בשנים 2010-2017. בסה"כ 25,089 סטודנטים.
  2.  סקר מקוון; שהופץ בין כל אותם סטודנטים (25,089) ושאל על קורותיהם לאחר הלימודים; לימודי המשך, תעסוקה ושכר. כמו כן, נבחנו תפיסות באשר לשאלה, עד כמה הסיוע הכספי היה משמעותי לסיים התואר.  
הממצאים מעידים על כך, שמלגות הסיוע מועילות לכל הצדדים: לאוניברסיטה, לתלמידים, משפחותיהם והכלכלה הישראלית.
  • הקצאת המלגות נעשית לאוכלוסייה שיותר זקוקה להן מבחינה סוציו-אקונומית; הן במבחן ההכנסה והן במבחן הפריפריה גיאוגרפית וחברתית (חברה ערבית).
  • שיעור מסיימי תואר גבוה מקרב מקבלי המלגות הוא גבוה יותר; על אף נתוני פתיחה סוציו-אקונומים ואקדמיים חלשים יותר נמצא, שסטודנטים שקיבלו מלגות סיוע, סיימו את הלימודים בשיעורים גבוהים יותר, בפקולטות בהן תנאי הקבלה הם גבוהים יותר ו/או שיש דרישה גבוהה יותר למסיימים אותן בשוק העבודה (בהשוואה למי שלא קיבלו, בעלי אותם מאפיינים).
  • מסיימי תארים נוטים להרוויח יותר, ממי שלא סיימו (נשרו). במיוחד בפקולטות בהן תנאי הקבלה הם גבוהים יותר ו/או שיש דרישה גבוהה יותר למסיימים אותן בשוק העבודה.
  • מבחינת תעסוקה, מקבלי הסיוע הכספי היו דומים לעמיתיהם מבחינת מציאת תעסוקה בתחומם. הסיוע הכספי (בין אם התקבל או לא) לא השפיע על המגזר שבו הם מצאו תעסוקה: פרטי, ציבורי או המגזר השלישי. בנוסף, 22% מהבוגרים דיווחו על מציאת עבודה בהייטק.
  • סך התועלת הכלכלית של השקעה במלגות היא כ-150 מיליון ₪. העלות הינה כ- 50 מיליון ₪ והתועלות, הערך הפוטנציאלי שנוצר בשנים אלה הוא כ-200 מיליון ₪ לכן המכפיל הוא 3.96
קרא עוד
האימפקט החברתי והכלכלי של הענקת מלגות סיוע לסטודנטים בראשית דרכם

האימפקט החברתי והכלכלי של הענקת מלגות סיוע לסטודנטים בראשית דרכם

23/06/2022
SFIבהזמנת ובשיתוף האוניברסיטה העברית, ערכו מחקר ראשון מסוגו, שמטרתו לבחון את האימפקט החברתי והכלכלי של הענקת מלגות סיוע לסטודנטים בראשית דרכם.
המחקר הסתמך על שני מקורות מידע, שהשלימו זה את זה, לקבלת התמונה המלאה:
  1. נתונים אוניברסיטאיים; משתני רקע סוציו דמוגרפיים, נתוני קבלה לאוניברסיטה, בקשה וקבלה של סיוע כספי, יחד עם תחומי לימוד ושיעורי הגמר. המחקר עקב אחר שמונה מחזורים של סטודנטים, מתחילי שנה לתואר ראשון, בשנים 2010-2017. בסה"כ 25,089 סטודנטים. 
  2. סקר מקוון; שהופץ בין כל אותם סטודנטים (25,089) ושאל על קורותיהם לאחר הלימודים; לימודי המשך, תעסוקה ושכר. כמו כן, נבחנו תפיסות באשר לשאלה, עד כמה הסיוע הכספי היה משמעותי לסיים התואר.
הממצאים מעידים על כך, שמלגות הסיוע מועילות לכל הצדדים: לאוניברסיטה, לתלמידים, משפחותיהם והכלכלה הישראלית.
  • הקצאת המלגות נעשית לאוכלוסייה שיותר זקוקה להן מבחינה סוציו-אקונומית; הן במבחן ההכנסה והן במבחן הפריפריה גיאוגרפית וחברתית (חברה ערבית).
  • שיעור מסיימי תואר גבוה מקרב מקבלי המלגות הוא גבוה יותר; על אף נתוני פתיחה סוציו-אקונומים ואקדמיים חלשים יותר נמצא, שסטודנטים שקיבלו מלגות סיוע, סיימו את הלימודים בשיעורים גבוהים יותר, בפקולטות בהן תנאי הקבלה הם גבוהים יותר ו/או שיש דרישה גבוהה יותר למסיימים אותן בשוק העבודה (בהשוואה למי שלא קיבלו, בעלי אותם מאפיינים).
  • מסיימי תארים נוטים להרוויח יותר, ממי שלא סיימו (נשרו). במיוחד בפקולטות בהן תנאי הקבלה הם גבוהים יותר ו/או שיש דרישה גבוהה יותר למסיימים אותן בשוק העבודה
  • מבחינת תעסוקה, מקבלי הסיוע הכספי היו דומים לעמיתיהם מבחינת מציאת תעסוקה בתחומם. הסיוע הכספי (בין אם התקבל או לא) לא השפיע על המגזר שבו הם מצאו תעסוקה: פרטי, ציבורי או המגזר השלישי. בנוסף, 22% מהבוגרים דיווחו על מציאת עבודה בהייטק.
  • סך התועלת הכלכלית של השקעה במלגות היא כ-150 מיליון ₪. העלות הינה כ- 50 מיליון ₪ והתועלות, הערך הפוטנציאלי שנוצר בשנים אלה הוא כ-200 מיליון ₪ לכן המכפיל הוא 3.96
קרא עוד
השקעות ESG והון סיכון: סיכום ידע עבור קרנות הון סיכון וחברות סטארטאפ.

השקעות ESG והון סיכון: סיכום ידע עבור קרנות הון סיכון וחברות סטארטאפ.

השקעות ESG והון סיכון: סיכום ידע עבור קרנות הון סיכון וחברות סטארטאפ.

 

אנחנו גאים לשתף את נייר המדיניות בנוגע להשקעות אחראיות (ESG) והון סיכון, שנכתב בשיתוף פעולה של New Era Capital Partners ו-SFI. נייר המדיניות עוסק בתחום שצובר תאוצה בעולמות ההון סיכון אשר משלב היבטים של סביבה, חברה וממשל  (ESG) הניצבים בראש סדר העדיפויות הבינלאומי, אל תוך תהליכי ההשקעות והפעילות העסקית של חברות פורטפוליו.
מטרתו של הנייר הנה לעודד קרנות הון סיכון ויזמים לחקור את שילוב ההשקעות האחראיות
(ESG) כאסטרטגיה יוצרת ערך בתוך הפעילות שלהם.
השקעות ESGוהון סיכון: סיכום ידע עבור קרנות הון סיכון וחברות סטארטאפ.  אנחנו גאים לשתף את נייר המדיניות בנוגע להשקעות אחראיות (ESG) והון סיכון, שנכתב בשיתוף פעולה של New Era Capital Partners ו-SFI. נייר המדיניות עוסק בתחום שצובר תאוצה בעולמות ההון סיכון אשר משלב היבטים של סביבה, חברה וממשל  (ESG) הניצבים בראש סדר העדיפויות הבינלאומי, אל תוך תהליכי ההשקעות והפעילות העסקית של חברות פורטפוליו.
מטרתו של הנייר הנה לעודד קרנות הון סיכון ויזמים לחקור את שילוב ההשקעות האחראיות (ESG) כאסטרטגיה יוצרת ערך בתוך הפעילות שלהם.

קרא עוד
הכדאיות הכלכלית של השקעה בגיל הרך בישראל

הכדאיות הכלכלית של השקעה בגיל הרך בישראל

מסמך זה הינו תוצר של שיתוף פעולה בין SFI לג´וינט-אשלים ומטרתו לקדם את השיח החברתי בעזרת הבנת הכדאיות הכלכלית של ההשקעה באוכלוסיית הילדים בגיל הרך בישראל, כחלק מהרצון לחולל שינוי בתפיסת ההשקעה הציבורית וביישומה עבור אוכלוסייה זו.במרכז הבחינה נאמדת התועלת שתיווצר מהרחבת איכות המענה החינוכי-טיפולי הקיים לילדי הגיל הרך במשך 3 שנים רציפות ופוטנציאל ההשפעה ארוכת הטווח על הפרט ועל המשק בכללותו. על מנת לאמוד את התועלת הצפויה מהשקעה תוספתית בגיל הרך בישראל, מחקר זה בוחן, לראשונה בישראל, את יחס עלות-התועלת (ROI) של השקעה מסוג זה. ממצאי המחקר המובא מצביעים על כך כי עבור כל 1 ₪ השקעה תוספתית בגיל הרך בישראל צפויה להיווצר תועלת כלכלית בערך של כ-4.8 ₪ בטווח הארוך. הממצאים המובאים מהווים אומדן ייחודי למקרה הישראלי והם יכולים להוות אומדן לתיעדוף של השקעה ציבורית בגיל הרך במסגרות לידה עד 3 כבסיס לקידום מוביליות של ילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות בפרט ועבור החברה בכללה.אנו שמחים להניח בפניכם את תוצרי המחקר, ולקדם שיתופי פעולה ואת השיח החברתי-כלכלי למען הגיל הרך בישראל.
קרא עוד
יש לכם רעיון שמתאים להפוך לאגרת חוב חברתית?