פרסומים

הצצה אל מאחורי הקלעים: Stephen Moch מספר על הנפקת האג"ח הסביבתית הראשונה בארה"ב!

תשע"ח מסתיימת, אך נראה כי אירועי מזג האוויר החריגים והשטפונות הקשים סביב העולם שהתרחשו בשנה זו אינם צפויים להיעלם. בעקבות זאת, הלחץ על ממשלות ליישם מדיניות שתיתן מענה לשינויי אקלים הולך וגובר, ומחדד את הצורך בשיתופי פעולה חוצי מגזרים ומדינות על מנת לתת מענה לשינויים הגלובאליים. דוגמא לשיתוף פעולה כזה הייתה בניוזלטר האחרון שלנו, בו סיפרנו לכם כיצד אטלנטה ובולטימור עשו הסטוריה כשהיו הערים הראשונות בארה"ב שהנפיקו אג"ח חברתית עירונית בתחום איכות הסביבה, שתממן פרויקטים לשיפור תשתיות עירוניות ותפחית את הנזק הסביבתי והכלכלי הנוצר משטפונות במערכות הביוב בעקבות שטפונות, שתדירותם עלתה בשנים האחרונות.

אנחנו שמחים לספק הצצה אל מאחורי הקלעים של מכשיר פיננסי חדשני זה, תודות ל- Stephen Moch, אנליסט לשעבר בשוק בסקטור הסביבה בגולדמן סאקס, שעשו היסטוריה כשהיו למשקיעים הראשונים באג"ח חברתית בתחום איכות הסביבה, הראשונה מסוגה בארה"ב, בשנת 2016.
Moch  הגיע לישראל כמתמחה בקרן ההון-סיכון הישראלית MizMaa, רגע לפני שיתחיל לימודים בתואר כפול למנהל עסקים ומדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. כחלק מהתעניינותו בעולם השקעות האימפקט הגיע Moch למשרדי SFI (אתם מוזמנים!) וניצלנו את ההזדמנות לשאול אותו כמה שאלות....





 
   
SFI: מתי התחלת לראשונה להתעניין באיכות הסביבה?
SM: כשהייתי בתיכון. הכרתי את אחראי התחזוקה בבית-ספר שלנו שלקח על עצמו כמטרה לקדם קיימות ואף שינה את תוארו לאחראי תחזוקה וקיימות. במשך שנה וחצי עזרתי לו, ובמסגרת הזו אף ערכתי סקר תאורה, שתוצאתו הייתה השקעה של 40 אלף $ בלוחות סולארים שהוצבו על גג בית הספר במטרה לספק אנרגיה מתחדשת ולחסוך בעלויות החשמל. לכל מה שעשינו הייתה חייבת להיות הצדקה כלכלית, כשביה"ס שאל כל הזמן "מה יוצא לנו מזה?". מנקודה זו ואילך, הבנתי שכלכלה היא המניע עבור כולם, ושתכנון כלכלי איתן מעודד אנשים לאמץ שינויים. מהר מאוד התחלתי להתעניין כיצד ממשלות ועסקים חייבים להיות מתואמים על מנת להשיג מטרות בתחום איכות הסביבה.
 

 
     
SFI: מה קרה אח"כ? כיצד נפגשת עם השקעות אימפקט או תשלום לפי תוצאה?
SM: במהלך לימודיי באוניברסיטת פרינסטון הצטרפתי כמתמחה ל- Hudson Clean Energyובקיץ שלאחר מכן עבדתי ב- ,Generation Investment Management חברה להשקעות מקיימות בראשות אל גור, סגן נשיא ארה"ב לשעבר. שם פגשתי את David Blood  (יו"ר הוועד המנהל של SFUS) ובזכותו נתקלתי לראשונה ב-Social Finance במהלך עבודתי בחברה. למדתי כיצד להסביר למשקיעים כיצד לכלול קיימות כחלק מהעבודה בשוק ההון. לגולדמן סאקס הגעתי בסופו של דבר כשסיימתי את לימודיי בשנת 2014, והתחלתי לעבוד על עיצוב מכשירים פיננסיים חדשניים לשילוב קיימות בהשקעות. אגב, כשהצטרפתי לגולדמן סאקס צוות של 2 אנשים היה אחראי על ניהול השקעות אימפקט, שהיו אז בהיקף של חצי מיליארד דולר. כיום, הצוות הזה מונה כ-300 עובדים המנהלים השקעות אימפקט בהיקף של 14 מיליארד דולר, מה שמציב את השקעות האימפקט כאחת הקבוצות עם הגידול המהיר ביותר בחברה.
 
     
 
SFI: מה תוכל לספר על יצירת האג"ח החברתית המטפלת בהשפעה הסביבתית של מים בוושינגטון?
SM: גולדמן כבר נכנסה לשוק "האג"חים הירוקות" (Green Bonds). זה נחשב כהזדמנות שוק גדולה בזמן שבנקים התאחדו כדי לקבוע את העקרונות והבנק העולמי דחף לקביעת סטנדרטים. כיוון שאג"ח ירוקות הן מכשירי חוב עם קרן מובטחת, הן היו ישירות ופחות מסובכות מעסקאות של תשלום לפי תוצאה. העיסקה הראשונה שנקרתה בדרכי בגולדמן ב-2014 היתה אג"ח ירוקה של 100 שנים עבור DC Water. שנתיים לאחר מכן, DC Water רצתה לגשת לדרישות הרגולטוריות שעמדו בפניה עם הגישה היעילה והחדשנית ביותר האפשרית. הם קיבלו מנדט מהמשרד להגנת הסביבה להפחית הצפות ביוב לתוך הנהרות ולשים בצד 2.6 מיליארד דולר עבור פרויקט תשתיות עצום, פרויקט הנהרות הנקיים (Clean rivers project) לצמצום נגר. עם 2.6 מיליארד הם רצו למצוא את הגישה החדשנית ביותר וזו הבוחנת עלות-תועלת. הם הוסיפו מרכיב תשתית ירוק שימומן ע"י משקיעים מההתחלה דרך אג"ח חברתית כאשר Quantified Ventures משמשים כמתאם של תשלום לפי תוצאה.
 

 
   
SFI: כיצד הרגישו בגולדמן לגבי העיסקה? מה היו חלק מהמכשולים מנקודת המבט של המשקיע?
SM: מכיוון שהייתה לנו מערכת יחסים מיוחדת עם DC Water קבוצת  Urban Investment בגולדמן סאקס בחנה את ההשקעה, כאשר התקנה של "השקעה קהילתית מחודשת" שיחקה תפקיד חשוב בעניין.
מה שעוזר לאג"ח איכות הסביבה זה שמרכיב התשלום על הצלחה הוא בנוסף לקופון. זוהי אג"ח יחסית לא מסובכת בטווח הבינוני של הצלחת פרוייקט המשלמת 3.4%. בציון הדרך של 5 שנים, אם הפרויקט מפחית נגר ביוב ב-41% יותר מהבנצ´מרק, DC Water תבצע תשלום עבור תוצאות חד פעמי. זו הייתה אג"ח אימפקט חדשנית מוקדשת לסביבה ומותאמת עם המרכיבים הפיננסים מבחינת סיכון ותשואה. בסוף, העיסקה יצרה מקומות עבודה ופיתוח סביבתי לקהילה.
 
 

 
   
SFI: מה בלט לך בעיסקה זו יחסית לעיסקאות אחרות?
SM: כמות הדיאלוג הפעיל והחריצות. היה עלינו להבין דוחות הנדסה בנושא של הפחתת זיהום. למזלנו היו מהנדסים בקבוצה של Urban Investment. הצוות שלי היה מסוגל למנף את מהנדסי איכות הסביבה שלנו כדי להסתכל על דוחות ולעזור לקבוצת Urban Investment לשאות את השאלות הנכונות.
 

 
   
SFI: האם יש לך תובנות  כלשהן עבורינו? האם בעתיד תרצה לשוב ולפעול בסקטור השקעות האימפקט?
SM: באופן אישי, אני מעוניין להישאר בתחום הקיימות והאימפקט אך מהצד של איכות הסביבה ואנרגיה. התעסקתי בהשקעות אימפקט, אך אני רוצה גם לראות איך זה לעבוד בחברה המספקת פתרונות. קיים שגשוג עצום בהשקעות אימפקט בכל התחומים וכך גם כאן בישראל. אני חושב שהעתיד הוא שיהיה אפשר למדוד אימפקט בטווח הרבה יותר רחב של חברות ותחומים. המעבר יכלול יותר ויותר חברות היוצרות פתרונות חדשניים באופן שיאפשר לנו להגדיר במדוייק – מהי הבעיה, הנה הטכנולוגיה לפתרון וזו הדרך למדוד את היעילות שלה.
יש לכם רעיון שמתאים להפוך לאגרת חוב חברתית?