בדיקת היתכנות לאג"ח חברתית


בישראל, קיימות סוגיות חברתיות רבות אשר עשויות להתאים למודל אגרת חוב חברתית. על מנת לבחון התאמה לכלי פיננסי זה, בין אם לטובת הרחבה של מודל התערבות קיים ובין אם לטובת יצירת תוכנית חברתית חדשנית, נדרשת בדיקת היתכנות מקיפה בנושא.

מטרת בדיקה זו, הבוחנת את כלל הידע הקיים בשדה החברתי בארץ ובחו"ל, הינה לנתח לעומק את הסוגיה החברתית, מקורותיה וכן המשמעויות הכלכליות והחברתיות שזו יוצרת, לצד מיפוי הארגונים והתוכניות הפועלות לפתרונה כיום.

בדיקת ההתכנות מחולקת למספר שלבים

1

הגדרת הסוגיה החברתית

באמצעות ניתוח נתונים, סקירת ספרות וגיבוש ידע אודות הבעיה החברתית שעל הפרק והפערים הקיימים בהתמודדות עמה, ניתן לאפיין את קהל היעד, להצביע על הצפי להתפתחות התופעה החברתית ולהגדיר מאפיינים לקבוצות אוכלוסייה הנמצאות בסיכון מוגבר.
2

הגדרת תוכנית התערבות מיטבית

באמצעות סקירה מקיפה של תוכניות קיימות, תוכניות עבר וספרות מקצועית בארץ ובעולם, ניתן לסמן מהם הרכיבים האפקטיביים ביותר לטיפול בקהל היעד שהוגדר בפרויקט. במקביל, מבוצעת סקירה והיכרות עם הארגונים החברתיים הפועלים בתחום ואלו אשר עשויים להפעיל את התוכנית במימון האג"ח החברתי, לצד תמחור ראשוני של כלל רכיבי התוכנית המיטבית.
3

הגדרת מדדי הצלחה

בשיתוף פעולה עם הגורם אשר עשוי לשלם על התוצאות ובהתייעצות עם גורמים מקצועיים בתחום חברתי זה, מתגבשת שיטה למדידת התוצאות בתוכנית. השיטה אשר נבחרת למדידת ההצלחה תעמוד במספר פרמטרים, המרכזיים שבהם: המדד ישקף תוצאה חברתית יציבה ורצויה וכן, התוצאה החברתית תושווה לנתון מקביל שהינו בר-השוואה (קב´ ביקורת/נתון היסטורי וכו´)
4

מידול כלכלי

בשלב זה מוגדרת המשמעות הכלכלית של התופעה: מהם עלויות הטיפול בתופעה וכן מי יכול להיות המשלם העיקרי עבור הטיפול.
5

מידול פיננסי ראשוני

במסגרת בדיקת ההתערבות, ייבנה מודל פיננסי ראשוני המחבר בין עלות ההתערבות, שיעורי ההצלחה המשוערים והתשלום הנדרש עבור אותן הצלחות. כלי זה יאפשר לקבל החלטה בדבר הכדאיות והיעילות של טיפול בבעיה החברתית במודל של אג"ח חברתית.

CASE STUDIES

צמצום תופעת הזנות בישראל:

בשנת 2017 ביצענו מחקר כלכלי, בשיתוף הקליניקה הכלכלית של המרכז בינתחומי בהרצליה, במטרה לאמוד את סך העלות הכלכלית הנוצרת למדינה על גופיה השונים כתוצאה משיקום נשים המצויות במעגל הזנות. מהמחקר עולים ארבעה צירים כלכליים מרכזיים שיושפעו ממיגור התופעה: הפחתה בהוצאות משרד הרווחה, הגברת ההכנסה ממיסים שונים, הפחתת ההוצאות על פשיעה וצמצום ההוצאה על תחומי בריאות. המחקר מצא כי סך התועלות הכלכליות עומד על כ-30 אלף ש"ח עבור כל שנה בה אישה שעסקה בתחום יוצאת ממעגל הזנות ומשולבת בתעסוקה נורמטיבית. האפשרות להשיק אג"ח לצמצום תופעת הזנות שמתבססת על תוצאות מחקר זה, נמצאת כיום בדיונים עם משרד הרווחה ומשרד האוצר בנוגע להיבטי מדידה ותשלום. 








לינק למחקר

שילוב גברים חרדים בשוק העבודה:

בשנת 2013 ביצענו מחקר כלכלי בשיתוף חברת פארטו, במטרה לאמוד את סך התועלות הכלכליות אשר ינבעו משילוב גברים חרדים בתעסוקה. מהמחקר עלה כי ישנם 3 צירים כלכליים מרכזיים שצפויים להיות מושפעים מטיפול בסוגיה החברתית: הפחתת תשלומי קצבאות, הגברת הכנסה ממיסים שונים וכן, חיזוק התמ"ג. המחקר מצא כי סך התועלות הכלכליות עומד על כ-100 אלף ₪ עבור כל שנה בה גבר חרדי בוגר מצוי בתעסוקה, בהשוואה ללימודים בכ


















הרחבת שכבת ההנדסאים והטכנאים במשק

במהלך שנת 2016, בשיתוף עם קרן ביחד, ביצענו מחקר מקיף אודות החסמים וההזדמנויות הקיימים בתחום לימודי ההנדסאות וכן אודות הפוטנציאל הכלכלי הטמון במערכת ובבוגריה. המחקר מצא כי קיים מחסור ניכר בהנדסאים בתעשייה, זאת על אף השכר הגבוה יחסית אשר מוצע להנדסאים מתחילים והערך הרב שהם מייצרים למשק (1.5-1.9 מיליון ₪ לכל הנדסאי למשך הקריירה). הנתונים מראים כי האוכלוסייה הניגשת ללימודי הנדסאות מגיעה מרקעים סוציואקונומיים והשכלתיים נמוכים. עבור אוכלוסיות אלו, סיום הלימודים עשוי להוות קרש קפיצה משמעותי למסלול קריירה איכותי ולהביא למוביליות חברתית. יחד עם זאת, שיעורי הנשירה מהלימודים ואי הדיפלום גבוהים. מקור החסמים לשינוי המצב הקיים נטוע במידה רבה ברמת התקצוב הנמוכה אך גם באופן תקצוב המכללות הטכנולוגיות שאינו מתמרץ אותם לשפר את תוצאותיהם. המחקר גם מביא מספר המלצות אופרטיביות לשינוי המצב הקיים, שינוי אשר יביא לתוצאות חברתיות טובות יותר ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום.







לינק למחקר
יש לכם רעיון שמתאים להפוך לאגרת חוב חברתית?